קלמדי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

1.בפניי בקשת המנהל המיוחד לביטול הליכי הפש"ר שיזם החייב. המנהל המיוחד טוען כי החייב נהג בחוסר תום לב הן בעת יצירת החובות והן במהלך הליכי הפש"ר.

2.המנהל המיוחד טוען כי תצהיר ההסתבכות של החייב אינו משקף את כל הנסיבות האמיתיות להסתבכות, שכן הושמטו ממנו חובות שנצברו בסמוך לפני הכניסה להליך הפש"ר. החייב גם הסתיר את העובדה שהיה בעבר עצמאי והיה רשום כעוסק מורשה במס הכנסה; החייב חתם על ערבויות לטובת גיסו ואחותו אצל מספר נושים, בסכומים גבוהים, למרות שבעת החתימה לא היה ביכולתו לפרוע החובות, ולא נקט צעדים משפטיים נגד החייבים, לגביית החוב שנוצר עקב כך; כשליש מגובה החוב בהליך הפש"ר הוא בגין מזונות ילדים, אשר החייב דיווח כאילו הוא משלם בגינו תשלום חודשי, דבר שלא היה נכון; לאחר צו הכינוס החייב ניהל ללא אישור חשבון בנק ומשך ממנו שיקים ללא כיסוי, למרות שבחקירתו מסר כי אין לו חשבון ופנקסי שיקים. החשבון שימש את אביו אשר הינו חייב מוגבל באמצעים; החייב לא דיווח על כספים שיש לו בקופות הגמל מבטחים וגדיש ואף מסר פוזיטיבית כי אין לו כספים. לאחר מכן הודה כי לא דיווח על הכספים משום שנצרך להם בעצמו לצורך טיפולי שיניים; החייב לא דיווח על הכנסותיה של אשתו ואף טען פוזיטיבית כי אין לה הכנסות, אלא שהתברר כי אשתו מקבלת תשלום חודשי משבדיה בסכום של 2,100 ₪; החייב מסר דיווח כוזב לפיו הוא משלם לגרושתו מזונות בסך 760 ₪, למרות שלא שילם לה דבר במשך שנים; החייב לא המציא מסמכים שנדרש להמציא, ומה שהמציא, נעשה בשיעורין ובאיחור.

3.החייב טען בתגובה כי חטאו היחיד הוא בכך שלא סגר את חשבון הבנק שלו מיד לאחר צו הכינוס, אלא שהמחדל תוקן מיד כשנתגלתה הטעות. לדבריו, לא זכר בשעתו את כלל חובותיו ולכן לא ציין את כולם בדו"ח שמילא בעת פתיחת ההליך. החייב טוען כי היה שכיר אצל אביו ולא בעל העסק וצירף תלושי שכר. מעולם לא היה לו עסק עצמאי. לדבריו, לא היה טעם לפנות לאחותו ובעלה בנוגע לחובות שיצרו ואשר החייב ערב לפרעונם, ולא היה טעם לתבוע אותם בשל מצבם הכלכלי הקשה. לא היתה לו יכולת כספית לשלם לגרושתו מזונות, ולכן חוב המזונות נוצר בתום לב. השיקים חסרי הכיסוי נמסרו לנושה לפני צו הכינוס ולא לאחריו. בנוגע לכספים שהיו לו בקופות גמל שונות, טוען החייב כי לא זכר האם מעבידיו הפרישו לו כספים לביטוחים שונים, ומכל מקום, הוא הסכים מיוזמתו להעביר הכספים לקופת הכינוס. החייב טוען כי דיווח על הכנסותיה של אשתו משבדיה ולא הסתירם. הוא מכחיש כי שיתוף הפעולה שלו בהליך היה חלקי בלבד.

4.לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי גם בטיעוניהם בכתב, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשתו של המנהל המיוחד, הנתמכת גם על ידי ב"כ הכנ"ר, ולהורות על ביטולו של ההליך.

5.לו היה נופל בהתנהגותו של החייב פגם אחד בלבד או אפילו שניים, ניתן היה למחול לו על כך אלא שבמקרה דנן מדובר בחייב שנכשל בשורה של עניינים, באופן מצטבר.

6.החייב הסתיר מהמנהל המיוחד את דבר קיומם של כספים המגיעים לו מקופות הגמל מבטחים וגדיש. לא מדובר בשכחה גרידא, אלא בהסתרה מכוונת, שכן החייב אף הסביר למנהל המיוחד, כאשר זה ביקש לברר מדוע החייב לא גילה לו אודות כספים אלה, כי הם דרושים לו לשם טיפולי שיניים.

7.החייב לא הצהיר על הכנסתה של אשתו מפנסיה המשולמת משבדיה. יתר על כן, באופן פוזיטיבי הוא כתב למנהל המיוחד, באמצעות בא כוחו, ביום 27.6.2008, שאין לאשתו הכנסות משבדיה. לימים התברר כי מדובר בהצהרה שאינה נכונה, שכן אשתו היתה זכאית לתשלום חודשי של 4,246 קרונות עד ליום 1.12.2009.

8.החייב יצר חובות בסכום של כ- 22 מיליון ₪, מחמת ערבויות שחתם לאחותו וגיסו, מבלי שיסביר על מה ולמה נחתמו ערבויות בסכומים כה גבוהים וכיצד זה חתם כערב פעם אחר פעם למרות שלא היה ביכולתו לעמוד מאחורי ערבויות אלה. מדובר ביצירת חובות בקלות דעת המגיעה כדי חוסר תום לב.

9.החייב מסר מידע בלתי נכון במסגרת טופס 5, לפיו הוא משלם לגרושתו מזונות חודשיים בסך 760 ₪, כאשר לאמיתו של דבר, לאורך שנים לא שילם לה דבר.

10.החייב איפשר לאביו לעשות שימוש בחשבון הבנק שלו לצורך ניהול עסק של מוסך, גם לאחר צו הכינוס, משום שאביו הוא חייב מוגבל באמצעים. זוהי התנהגות ראויה לגנאי ביחס לכל בעל חשבון, אך כאשר עסקינן במי שמבקש לחסות בצילו של הליך הפש"ר- נודעת להתנהגות זו חומרה מיוחדת, שכן עסקינן הן בהפרת החובות המוטלים על החייב במסגרת הליך הפש"ר והן בסיוע לאביו להפר את המגבלות שהוטלו עליו במסגרת תיק ההוצל"פ.

11.שיק אחד שמסר החייב לנושה, וחולל באי פרעון, נמסר אמנם, כפי שטוען החייב, לפני מתן צו הכינוס, אלא שהחייב מתעלם משיק נוסף, שחולל באי פרעון ביום 15.1.2008, קרי, לאחר צו הכינוס שניתן ביום 4.11.2007, ואינו מציג כל אסמכתא לכך שהשיק נמסר לנושה לפני צו הכינוס.

12.בנסיבות אלה, אין מנוס מן המסקנה כי החייב יצר חובות בקלות דעת לפני צו הכינוס, ונהג בחוסר תום לב במהלך הליך הפש"ר. על כן, אין הוא זכאי לחסות בצילו של ההליך.

13.אשר על כן, אני נעתר לבקשת המנהל המיוחד ומורה על ביטול הליך הפש"ר בכלל, וצו הכינוס בפרט. צווי הביניים יבוטלו בעוד 60 יום, על מנת לאפשר לנושים לנקוט הליכים במסגרת תיקי ההוצל"פ.

הכספים המצויים בקופת הכינוס, בניכוי שכרו של המנהל המיוחד ואגרת השגחה של הכנ"ר, יועברו ללשכת ההוצל"פ.

14.המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז סיון תש"ע, 30 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: